האם חובה לאכול בשר חלק?

האם אדם ספרדי חייב לאכול בשר חלק על אף
שאצלו בבית (אוכלים כשר אבל לא חלק) מתנהגים
אחרת?

ומה לאחר שמתחתן? האם צריך להתחיל לאכול חלק?
יכול להסתפק בכשרות רבנות?

 

 

ספרדים ובני עדות המזרח צריך להקפיד על בשר "חלק", שהוא בעצם הבשר היחיד שהוא "כשר" לדעת מרן הבית יוסף. וכבר האריך בזה מו"ר מרן הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר חלק חמישי (חיו"ד סימן ג) להסביר חומרת הדבר. ע"ש. ולכן גם בחור רווק צריך להקפיד בזה, ויש לו להשפיע בדרכי נועם על הוריו, ולהסביר להם חומרת הדבר, אם בעצמו, אם על ידי רב שיש לו השפעה עליהם, כדי שיקפידו מכאן ואילך לקנות רק בשר חלק.

התעטפות בטלית לאחר התפילין

שלום הרב,
האם כשאני מניח תפילין (לא בבית כנסת, אלא לבד
בבית) ובירכתי על התפילין לפני הטלית ונזכרתי
שצריך גם להתעטף בטלית, האם יש לברך על הטלית
ולךהתעטף או להניח תפילין ללא טלית?

גם אם אדם שכח להתעטף בטלית קודם הנחת התפלין, עליו להתעטף לאחר מכן בטלית, ובברכה.

 

קביעת עיתים לתורה

שלום לרב,
כשאומרים שיש לקבוע עתים לתורמה למה הכוונה?

האם יש משהו ספציפי שצריך ללמוד או שניתן
ללמוד דברים אחרים?

אם ספר כמו "בגן האמונה" של הרב הרוש נחשב
לקביעת עיתים לתורה?

צריך לקבוע עתים לתורה, ביום ובלילה, חוק ולא יעבור, כל אחד כפי יכלתו והזמן הפנוי שיש לו.

צריך להקדים את לימוד ההלכה לשאר הלימודים, כדי שידע את ההלכות על בוריין. ולשלב עם זה לפי היכולת לימוד תנ"ך, משנה, גמרא ומוסר, כל אחד לפי יכולתו והזמן שיש לו.

רצוי גם כן לקבוע לו לימוד בחברותא, שהוא מעולה יותר מאשר ללמוד לבד. מכמה סיבות.

תספורת לפני גיל 3

יש לי ילד בן שנתיים ושלשה חודשים, ילד חולה, שהרופאים לא מצליחים להגיע לאבחנה אצלו.
אנחנו לא רוצים לספר אותו לפני גיל 3 אבל יש לו בשני מקומות קשר שאי אפשר לפתוח ולסרק אותו.
האם אפשר לגזור לו את השיער בשני המקומות האלה במקרה שזה מפריע לו, וזה גם לא נראה יפה לעין.
אשמח לקבל תשובה בהקדם האפשרי. תודה רבה

לא די שהילד חולה וסובל ממחלתו, האם צריך להוסיף לו סבל מיותר מקשרים בשיער. כל הענין של תספורת בגיל שלש שנים, אין לו מקור הלכתי, אלא מנהג שנהג בו האר\"י ז\"ל. והאחרונים חתרו למצוא טעם וסמך לזה. על כל פנים, אין שום חיוב לנהוג כן. ולכן במקום צער כזה לילד, בודאי שמותר וצריך לספר את הילד.

מוקצה

מהו המקור למוקצה בתורה?<

איסור מוקצה אינו מן התורה, אלא מדרבנן. רבותינו זכרונם לברכה אסרו לטלטל כמה סוגי כלים ושאר דברים בשבת. בחלק מסוגי המוקצה איסור הטלטול הוא גורף, ובחלק מהם האיסור הוא חלקי וניתן לטלטל הכלים באופנים מסויימים, כמו שיבואר להלן.
טעם איסור מוקצה, הנה כמה טעמים נאמרו בזה, ונביא את העיקריים שבהם. הרמב\"ם (בפרק כד מהלכות שבת הלכה יב וי\"ג) כתב, שהטעם שאסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, שאם הזהירו הנביאים וצוו שלא יהא הילוכו של אדם בשבת כהילוכו בחול, שלא ירוץ וייגע בשבת כדרך שהוא עושה בחול, וכן שלא תהיה שיחתו ודיבורו בשבת כשיחתו ודיבורו בחול, שלא ידבר מדברי עסקיו ושאר משא ומתן בשבת, קל וחומר שלא יהא טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהא כיום חול בעיניו, ויבא להגביה ולתקן כלים מפנה לפנה או מבית לבית, או להצניע אבנים וכיוצא בהם, שהרי הוא בטל ביום השבת ממלאכה, ויושב בביתו, ויחפש דבר להתעסק בו, ונמצא שלא שבת ביום שבת, ובטל הטעם שנאמר בתורה למען ינוח. ועוד כשיבקר
(יבדוק) ויפשפש ויטלטל כלים שמלאכתן לאיסור, אפשר שיתעסק בהם מעט ויבא לידי מלאכה. ועיין עוד בדבריו שם. והראב\"ד בהשגותיו על הרמב\"ם (שם הלכה יג) כתב טעם אחר לאיסור טלטול מוקצה בשבת, שאם יהיה מותר לטלטל כליו בשבת, שמא יבא להוציאם לרשות הרבים במקום שאין שם עירוב, והתורה אסרה לטלטל כלים ושאר דברים ברשות הרבים במקום שאין שם עירוב כדת.

למידע נוסף על מוקצה.

מנהג אב או מנהג אם?

כאשר ילד, שהוא בן להורים מעדות שונות (חצי ספרדי חצי אשכנזי), והאמא יותר מסורתית מהאבא, והילד חונך לפי מסורת אימו ומשפחתה ומנהגי העדה שלה. האם הילד יכול לנהוג ולהתפלל לפי מנהגי אימו והנוסח שלה ושל עדתה?

באופן עקרוני, כל התנהלות ביתו של אדם נקבעת על פי מנהגי האב. בין להקל בין להחמיר.
יחד עם זאת, באופן כזה שהאבא לא מקיים את
התחיבויותיו כלפי חינוך בנו בקיום תורה
ומצות, בודאי שעדיף שהבן יתחנך אצל אמו, למרות שהיא מחנכת אותו לפי מנהג עדתה.
במשך השנים, כאשר יגדל הבן ויהיה לאיש, יש להסביר לו את ההלכה, והשתלשלות הענינים, באם אפשר, ולאט לאט עליו לשנות מנהגיו לפי מנהג אבותיו.

מתן גט ממי שהמיר את דתו

אחותי נמצאת בהליך גירושין סבוך, הובא לידיעתנו כי הבעל החליט להמיר דתו. האם הוא עדיין מחוייב כלפי אשתו (אחותי) מנישואיו כיהודי? האם יש בסמכות בית הדין הרבני להביאו לדין בכפייה אם איננו יהודי?

כמובן שאי אפשר לענות על שאלה זו באופן פרטי, והסמכות נתונה בידי בית הדין העוסק בדין זה. אך נכתוב כאן קוים כלליים השייכים למקרה זה.
באופן עקרוני, בעל הממיר דתו, עדיין הוא בגדר יהודי, כי ישראל – אף על פי שחטא – ישראל הוא, ולכן הקידושין תופסים באשה, כל זמן שלא נתן לה הבעל גט פיטורין כדת משה וישראל.
יחד עם זאת, באופנים מסויימים – והדבר נתון לשיקול בית הדין בכל מקרה לגופו – כופים את הבעל בכל מיני כפיות, לאלצו להסכים ליתן גט, כגון, עיכוב יציאה מהארץ, ואף מאסר בבית הסוהר.
וה' יברך את עמו בשלום.

נר נשמה חשמלי

האם מותר להדליק נר נשמה חשמלי לצורך עילוי נשמות נפטרים שישאר דולק במשך כל השנה?

אור החשמל נדון בהלכה כאש לכל דבר, ולכן המדליק את אור החשמל בשבת חייב משום מבעיר. נמצא אם כן שאפשר להדליק נר נשמה חשמלי לעילוי נשמת נפטרים, ויהיה דולק כך כל השנה.

מסחר מקוון בשבת

כידוע המסחר המקוון בבורסה ובמט"ח הינו אוטומטי, ע"י שמכניסים בקשה לרכישה שברגע שיגיע למחיר מסויים ירכוש, וכן באם יעלה עד מחיר מסויים ימכור. השאלה היא האם ניתן לעשות זאת בער"ש בכדי שבאם בשבת יגיע למחיר הוא יבצע את הפעולה.הבנתי שיש בזה מחלוקת אחרונים לגבי פעולה עתידית, אך שאלתי כאן הינה שאולי וכיוון שבשבת לא ברור שיהא עיסקה ויכול להיות שההוראה אפילו ניתנת כבר כמה ימים קודם א"כ אולי אולי אין את חשש חכמים לשמא יכתוב.
בנוסף ברצוני לשאול, שכיון שיש היום חברות שהם "עושי שוק", והיינו שהמסחר הוא אינו אמיתי אלא שזה כאילו משחק מול החברה שאיתה סוחרים, ורק במקרה שישנה עודף בצד אחד החברה מתכסה מול המסחר בבנקים. נמצא א"כ שזה אינו קנין שהרי אני לא רוכש כלום. השאלה היא האם זה מותר

אף על פי שגזרו רבותינו ז"ל על מקח וממכר בשבת גזירה שמא יכתוב, (ויתבארו הדינים בזה בפרק ?), מכל מקום מותר לקנות בימי החול מחבירו איזה חפץ, על תנאי שלא יחול המקח אלא בשבת, שהרי הוא אינו עושה שום מעשה בשבת, רק מערב שבת, והמקח נגמר מאליו בשבת.
ולכן מותר ליהודי להשתתף בימות החול במכרז של גוים לקבלת עיסקא וכדומה, והועדה הממונה על המכרז שהם גוים יושבים ומחליטים בשבת מי הוא הזוכה במכרז, ואפשר שהיהודי הוא שיזכה. והטעם כנזכר לעיל, שאין היהודי עושה שום מעשה בשבת עצמה, והמקח (כלומר ההחלטה והאישור על הזכיה) נעשה מאליו בשבת על ידי גוים. ועוד שאין הדבר ברור שחלות הקנין תהיה בשבת, ואפשר שהועדה הממונה על זה תשב ותדון בכך ביום חול, ואם עשו כן בשבת עצמה, על דעת עצמם עשו כן ולא על דעת הישראל.
וכן מותר להגיש ביום חול הצעת מחיר על חפצים הנמכרים במכירה פומבית, והמגיש את ההצעה הטובה ביותר זוכה באותם חפצים, אף על פי שיום המכר מתקיים בשבת עצמה. והטעם כנזכר לעיל, כי מצד היהודי הדבר נגמר כבר מערב שבת, ואין הוא צריך לבא למקום המכר ביום שבת עצמו, והגוי מחליט על דעת עצמו לקיים המכירה בשבת עצמה. [וע' בספר חזון עובדיה שבת ח"א עמוד קנד. וע' בשו"ת חשב האפוד ח"א סי' פג].
ומכל זה נלמד לשאלת השואל, שכל שהמקח נעשה בשבת מאליו, ללא שום חילולי שבת, ומצדו שלו נעשה הכל (כלומר הגשת ההצעה) מערב שבת, יש להתיר.