שאל את הרב

אם יש לי צער בגידול הזקן בימי הספירה, אני מתכוין שהזקן גורם לגירודים ולעקיצות, ניסיתי כל מיני משחות וקרמים להרגעה אבל זה לא עזר, האם מותר לי לגלח או לכל הפחות לקצץ לגודל שאינו גורם לי לסבל?

הא לך לשון מרן הגר"ע יוסף שליט"א בספרו חזון עובדיה יום טוב (עמוד רסב), ועשית כחכמתך.
וזו לשונו שם: ויש אנשים שהדבר קשה להם מאד להמתין כל כך לגילוח הזקן, ולכן נהגו היתר לגלח בראש חודש אייר. וסמכו על הגאון הרדב"ז שהתיר בזה. ובמקום צורך גדול יש להקל גם בכל ערב שבת, כי לא דברו הפוסקים בגילוח הזקן כלל בזמנם.

אנחנו עומדים להכנס לבית חדש בחודשיים הקרובים, חשוב לנו לדעת מה הם התאריכים המומלצים. ומה חשוב בחנוכת הבית?

אין תאריכים "מומלצים" להכנס לבית חדש, רק יש להמנע מלהכנס לבית חדש בימים שבין ראש חודש אב לתשעה באב. אלא אם כן יש הכרח להכנס באותו הזמן, כגון שהוא צריך לפנות הדירה שהוא דר בה, שאז מותר להכנס לבית החדש, ולעשות חנוכת בית שכוללת את הלימוד ומגדנות, והסעודה הגדולה לעשות לאחר תשעה באב. חוץ מזמן זה אין מניעה מלהכנס לבית חדש, גם בימי ספירת העומר.
הדבר החשוב בחנוכת הבית, הוא הלימוד המסודר לחנוכת בית, המופיע בספרים, שיש בו משום חינוך הבית בדברי תורה, והודאה להשם יתברך על שזיכה אותם בבית החדש. כאשר עושים את הלימוד כסדר, והסעודה נעשית כהלכתה, הופכת הסעודה לסעודת מצוה, שהרי היא סעודה שיש בה הודאה להשם יתברך על הטוב אשר גמלם. ובפרט בארץ ישראל שנחשבת סעודה זו לסעודת מצוה, עקב קיום המצוה של יישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל המצות (מדרש ספרי פרשת ראה).
בית שמתחנך בדברי תורה, וגם במשך כל ימות השנה נשמעים בו דברי תורה, יש לו קיום, כמבואר בדברי הספורנו (בתחילת פרשת פקודי).
והמנהג שבעל הבית לובש בגד חדש שהוא שמח בו בשעת חנוכת הבית, ומברך עליו ברכת שהחיינו, ומכוין לפטור את הבית החדש והרהיטים החדשים.

מה ההלכה לגבי בעלי חיים לשעשוע לילדים, כמו ארנבות אוגרים וכדומה, אם מותר לגדל אם מותר ללטף בשבת אם מותר להרים אותם בשבת?

בעלי חיים הם מוקצה בשבת, גם אם הם משמשים למחמד או לנוי, כגון דגי נוי או תוכי וכדומה, ולכן אין לטלטל אותם בשבת. ומכל מקום אם השמש זורחת עליהם, ויש בזה צער בעלי חיים, ולפעמים קיים חשש גם כן שימותו, מותר לטלטל אותם מחמה לצל.
המקור לדין זה, ע' בשו"ת יביע אומר ח"ה (חאו"ח סי' כו).

מהי ברכת בורא נפשות?

ברכת בורא נפשות, היא ברכה אחרונה שלאחר כל דבר שאינו מחמשת מיני דגן. כלומר, בשר עופות ודגים, פירות וירקות וכיוצא בזה. וכן על כל סוגי המשקאות, לבד מיין.
על אכילה יש לברך בורא נפשות אם אכל מכל הדברים הנ"ל שיעור כזית, שהוא עשרים ושבעה גרם, במשך זמן של עד שבע דקות. על שתיה יש לברך בורא נפשות אם שתה שיעור רביעית, שהוא שמונים ואחד גרם, אם שתה הרביעית בפעם אחת. על תה וקפה אין לברך בורא נפשות (למנהג הספרדים) כיון שאין שותים אותם בבת אחת.
נוסח הברכה: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים.
ביאור הברכה, שברא נפשות רבות וחסרונן, הכוונה לכל מה שחסר להם כדי להתקיים, דהיינו לחם ומים וכיוצא, על כל מה שבראת, דהיינו שאר הדברים שהם לתענוג, וכל זה, להחיות בהם נפש כל חי, שעל ידי זה יתקיימו חיי האדם בעולם הזה. ברוך חי העולמים, בעולם הזה ובעולם הבא.

א. איך אפשר לבטל נדר?
ב. מה עושה אדם שנדר נדר והפר אותו, האם יש דרך לכפר על כך?

תשובה. התרת נדרים אפשר לעשות רק אצל תלמיד חכם הבקי בהלכות נדרים. אין אפשרות להתיר נדר לבד.
לגבי השאלה השניה, קודם כל יש לראות אולי הנדר עדיין תקף, ואפילו אם עבר עליו פעם אחת, עדיין צריך לקיימו במשך הזמן שנשאר לנדר. (כגון שנדר שבמשך שלשים יום ילמד הלכה אחת בכל יום, שאז אם לא למד יום אחד, עדיין הוא צריך לקיים את נדרו בשאר הימים שנותרו).
לגבי כפרה על עוון נדרים ושבועות, צריך לדון בכל מקרה לגופו, על פי האופן שהוא נדר את הנדר, שקובע את חומרתו. והנסיבות שבגללם עבר על הנדר. ולכן צריך לעשות שאלת חכם בכל מקרה לגופו.

ברצוני לדעת, האם מותר לי לנסוע בשבת כאשר הנהג הוא גוי? הרי אם אני צריך להגיע לשכן שלי, מה ההבדל אם אעשה זאת ברגל, או ברכב כאשר אני עצמי אינני נוהג? במידה ואסור, מה הטעם לאיסור?

השואל צודק שמדין תורה אין איסור לנסוע ברכב שהנהג שלו הוא גוי, כל שהיהודי איננו מחלל שבת בנסיעה. (כגון לפתוח הדלת, ועם פתיחת הדלת נדלק אור). למרות זאת, חכמים אסרו ליהנות ממלאכת גוי בשבת, כאשר הגוי עושה את המלאכה לצורך היהודי, כי יש לחוש שהיהודי יתרגל בכך לעשות כל מלאכתו בשבת על ידי גוי, ובסופו של דבר יבוא לומר בעצמו לגוי לעשות לו מלאכה בשבת, דבר שאסור כשלעצמו.
ולכן אין היתר לנסוע בשבת ברכב שנוהג בו גוי, אם הוא נוסע לצורך היהודי.
אבל באופן שאין הגוי נוסע לצורך היהודי, אלא לצורך עצמו, כגון בחוץ לארץ שישנה רכבת שבעליה והנהגים שלה גוים, ורוב הנוסעים שלה גם כן גוים, ונמצא שהגוי הנוהג ברכבת עושה מלאכה לצורך גוים, אין לאסור מטעם זה את הנסיעה ברכבת. אבל יש בזה חששות אחרות, שאין כאן המקום לפורטם. ולכן אם אדם צריך לנסוע באופן כזה (שרוב הנוסעים גוים) לצורך מצוה, כגון מוהל שצריך למול מילה במקום רחוק, או רופא שזקוק לנסוע לבית החולים, יש לעשות שאלת חכם, ואפשר להתיר לו הנסיעה באופנים מסויימים.

אני ואחיותי סמוכים על שולחנם של אימי ובעלה, ובעלה (שאינו אבי - הורי גרושים) נוהג לאכול אורז וקטניות בפסח. האם גם אנו רשאים לאכול אורז וקטניות, והאם צריך לעשות התרת נדרים?

האמא עצמה, כיון שנשאת לבעל אחר, ומנהגו לאכול אורז וקטניות בפסח, מותרת באכילת אורז וקטניות, כיון שהיא נגררת אחריו לכל דבר. (ואם אפשר שתעשה התרת נדרים, עדיף לעשות כן). אבל הבנים והבנות, נגררים אחר אביהם האמיתי, וכיון שהוא אינו אוכל אורז וקטניות בפסח, גם הם צריכים להתנהג כמותו.

איזה שם טוב יותר לבת, תמר או הגר?

מסתבר ודאי שתמר שם טוב יותר, שממנה יצא מלך המשיח. לעומת הגר, שגם כאשר הזכירוה בתורה לשבח, הזכירוה בשם "קטורה", שנאים מעשיה כקטורת.

האם זה נכון שאסור לי להכניס לביתי אדם שיש עליו קעקועים? קיים ענין כזה בכלל? אשמח לדעת פרטים בענין, אם הוא קיים.

לא שמענו שיש איסור בדבר זה, אבל יש לנצל את הקשר עם אדם כזה, להעיר למוסר אזנו כי עצם עשיית כתובת קעקע הוא אסור בתכלית האיסור, ויש בו משום חקות הגוים.