שאלה: איך מכשירים לפסח את החצובות של הכיריים שעליהם יושב הסיר? (השואלת מעדות המזרח).
תשובה: החצובה, דהיינו הברזל שאצל הכיריים, שנותנים עליה את הסירים, יש לנקותה היטב מכל שיירי מאכל הדבוק בה, ולחאר מכן להגעילה בכלי ראשון (מים רותחים שעל האש). ואם עירה עליה מים רותחים מכלי ראשון, בדיעבד הוכשרה בכך.
שאלה: אם מותר להשתמש במדיח כלים חשמלי בשבת, כאשר הוא מופעל על ידי שעון שבת.
תשובה: אין להשתמש במדיח כלים חשמלי בשבת, גם אם בשעה שהוא מכניס את הכלים וסוגר הדלת עדיין אין המדיח עובד, ורק לאחר מכן יעבוד על ידי שעון שבת. כי בסגירת דלת המדיח הוא סוגר מעגל חשמלי, (מבחינה בטיחותית המעגל החשמלי נסגר עם סגירת דלת המדיח, כדי למנוע את פעולתו בשעה שהמדיח פתוח), והרי זה דומה למי שלוחץ על מתג אור החשמל, כדי שבשעה שידלק השעון שבת ידלק האור באותו החדר, שהדבר אסור. והוא הדין והוא הטעם בענין זה.
לכבוד הרב!
בגמ' במסכת בבא בתרא (דף ז:) מובא "רבנן לא צריכי נטירותא" - כלומר, חכמים אינם צריכים שמירה, שהתורה שלהם שומרת עליהם, ומאוד קשה לי על זה, שהרי אנו רואים שתלמידי חכמים שעוסקים בתורה כן נפגעים, הנה ראינו זאת בפיגוע במרכז הרב, ובעוד כל מיני מקומות, ואפילו אם נצליח להסביר ש"רבנן לא צריכי נטירותא" איך אפשר לסמוך על הנס? אודה מאוד לרב אם יוכל להשיב לי לשאלתי זאת.
תודה רבה!
תשובה:
לכב' השואל הנכבד שלום וברכה.
דברי הגמ' שהבאת הוצאו מהקשרם, כי מלבד שאין הדבר ברור שדברי הגמ' מוסבים על שמירה מפני חשש נפשות, אלא על חשש גניבות בלבד. וע' מהרש"א בחדושי אגדות (שם) ובשו"ת ציץ אליעזר ח"ב (סי' כה אות ד). מלבד זאת, הדבר ברור שאין הגמ' מדברת אלא על "שמירה" בלבד מפני "חשש" שאולי יבואו אויבים על העיר, ואין הצבור נמצאים במצב של חשש ספק נפשות, אבל במצב מלחמה ממש, שלכל הדעות הצבור נמצא בחשש ספק נפשות, אין ספק שגם התלמידי חכמים צריכים לשלם מס על השמירה, וכמו שהזכרת בעצמך שאין לסמוך על הנס, ובאופן כזה שכבר באו אויבים, לא להציב שמירה הוא בגדר לסמוך על הנס.
והדברים מפורשים באחד מגדולי הפוסקים, הוא הרדב"ז בתשובה ח"ב (סי' תשנב), שכתב, שאם המלך או שר העיר מצוה להניח שומרים בכל שכונה ושכונה, או שיצאו הם בעצמם לשמור כל אחד ואחד לילו, בכי האי גוונא החכמים פטורים, שאינם צריכים שמירה, ופורעין הבעלי בתים עליהם וכו'. אבל אם הבעלי בתים אומרים אין אנחנו צריכין שומרים כי עניים אנחנו, והחכמים צועקים לאמר תעמידו שומרים, והם בעצמם מודים שצריכים שמירה, היש מן הדין או מן הסברא שיכופו את הבעלי בתים להעמיד שומרים ולא יסייעו עמהם ולכוף אותם, על כיוצא בזה לא אמרה אדם מעולם, ואי אמרה לא צייתינן ליה כי לקתה מדת הדין, אבל יכולין לכוף אותם שיעמידו שומרים אם דבר צריך הוא, ויסייעו כולם וכו'. ע"ש. הרי שהדברים מפורשים כמו שכתבנו, שכל שהדבר ברור שצריכים שמירה, גם התלמידי חכמים צריכים להשתתף בתשלום המס השייך לענין זה.
ולפי זה בזמנינו, שלפי הערכת כל המומחים הנוגעים בדבר (מומחי בטחון וכדומה) חייבים להציב שמירה על כל מוסד ומוסד, מפני חשש אמיתי של ספק פקוח נפש, שאויבינו קמים עלינו לכלותינו, בודאי שאין לסמוך על הנס באופן כזה, ואין זה שייך לכלל שלא רבנן לא בעי נטירותא.