דיני מוקצה
שאלה. אם אפשר להסביר בבקשה את סוגי המוקצה השונים, ומה דיניו של כל אחד ואחד?
תשובה.
דינים עיקריים בהלכות מוקצה
רבותינו זכרונם לברכה אסרו לטלטל כמה סוגי כלים ושאר דברים בשבת. בחלק מסוגי המוקצה איסור הטלטול הוא גורף, ובחלק מהם האיסור הוא חלקי וניתן לטלטל הכלים באופנים מסויימים, כמו שיבואר להלן.
טעם איסור מוקצה
כמה טעמים נאמרו באיסור מוקצה, ונביא את העיקריים שבהם. הרמב"ם (בפרק כד מהלכות שבת הלכה יב וי"ג) כתב, שהטעם שאסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, שאם הזהירו הנביאים וצוו שלא יהא הילוכו של אדם בשבת כהילוכו בחול, שלא ירוץ וייגע בשבת כדרך שהוא עושה בחול, וכן שלא תהיה שיחתו ודיבורו בשבת כשיחתו ודיבורו בחול, שלא ידבר מדברי עסקיו ושאר משא ומתן בשבת, קל וחומר שלא יהא טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהא כיום חול בעיניו, ויבא להגביה ולתקן כלים מפנה לפנה או מבית לבית, או להצניע אבנים וכיוצא בהם, שהרי הוא בטל ביום השבת ממלאכה, ויושב בביתו, ויחפש דבר להתעסק בו, ונמצא שלא שבת ביום שבת, ובטל הטעם שנאמר בתורה למען ינוח. ועוד כשיבקר (יבדוק) ויפשפש ויטלטל כלים שמלאכתן לאיסור, אפשר שיתעסק בהם מעט ויבא לידי מלאכה. ועיין עוד בדבריו שם. והראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם (שם הלכה יג) כתב טעם אחר לאיסור טלטול מוקצה בשבת, שאם יהיה מותר לטלטל כליו בשבת, שמא יבא להוציאם לרשות הרבים במקום שאין שם עירוב, והתורה אסרה לטלטל כלים ושאר דברים ברשות הרבים במקום שאין שם עירוב כדת.
וכעת נבאר את סוגי המוקצה העיקריים, ועיקרי הדינים הנוהגים בכל אחד ואחד.
סוגי המוקצה העיקריים הם:
א. כלי שהוא מוקצה "מחמת חסרון כיס", דהיינו כלי שאדם מקפיד עליו שלא יפגם, כגון סכין של שחיטה וסכין של מילה ושל ספרים.
ב. "כלי שמלאכתו לאיסור", כלומר כלי שרוב שימושו הוא למלאכה האסורה בשבת, כגון פטיש, מספריים וכדומה.
ג. כל דבר שאינו כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל בהמה, כגון אבנים ומעות ועפר וחול ובעלי חיים, וכל כיוצא בדברים אלו שאינם ראויים למלאכה, והוא הנקרא "מוקצה מחמת גופו".
ד. "בסיס לדבר האסור", דהיינו כלי שמלאכתו להיתר שהיה מונח עליו בכניסת השבת אחד מהדברים המוקצים מחמת גופם, כגון חבית שיש עליה אבן, וכרית שיש עליה מעות, ואפילו הוסרו אחר כך במהלך השבת, שכיון שהיו עליהם בבין השמשות של כניסת השבת, מתוך שהוקצו בבין השמשות הוקצו לכל יום השבת.
ה. דבר שהיה בבין השמשות של כניסת השבת מחובר לקרקע, כגון פירות וירקות מחוברים, או שהיה מחוסר צידה, כגון חיה ועוף שצריכין לצודן, הרי הם מוקצים בשבת.
ונבאר את סוגי המוקצה בקצרה.
א. "מוקצה מחמת חסרון כיס", הוא כל כלי שמלאכתו לאיסור, כלומר שרוב מלאכתו על כל פנים היא למלאכת איסור בשבת, וגם האדם מקפיד עליו שלא יפגם, ולכן מייחדו לאותה מלאכה בלבד, ואינו משתמש בו לשום מלאכה אחרת. כגון, סכין של שחיטה, או סכין של מילה, וכן כל כלי חשמלי יקר שאדם מקפיד עליו שלא להשתמש בו אלא למלאכה שהוא מיועד לה. ולכן אסור לטלטל מוקצה מחמת חיסרון כיס בכל אופן, כלומר אפילו הוא צריך למקומו של הכלי, או להשתמש בו למלאכת היתר מסויימת.
ב. "כלי שמלאכתו לאיסור", הוא כלי שרוב מלאכתו היא מלאכת איסור בשבת, כגון פטיש, מספריים, מסננת, עט, עפרון וכדומה, ולכן אסור לטלטלם בשבת, אלא אם כן צריך לטלטלם לצורך גופו או מקומו של הכלי, כלומר, או שצריך לגוף הכלי להשתמש בו למלאכת היתר, כגון פטיש לפצוע בו אגוזים ושקדים, או שצריך למקומו של הכלי, כגון שמונח על השיש, וצריך את מקומו של הכלי. אבל לטלטלו סתם ממקום למקום, או שחושש שיגנב או יאבד באותו מקום, או שרוצה לטלטלו מחמה לצל, אסור.
ג. "מוקצה מחמת גופו", הוא כל דבר שאינו כלי, ואינו מאכל אדם ולא מאכל בהמה, כגון אבנים, מעות, קנים, עצים, עפר, חול ובעלי חיים, וכן כל כיוצא בדברים אלו שאינם ראויים למלאכה. כיון שכל הדברים האלו אינם ראויים לשום דבר, ואינם נחשבים לכלים, איסור טלטולם חמור כמוקצה מחמת חסרון כיס, ואסור לטלטלם אפילו צריך לגופם או למקומם.
ד. "בסיס לדבר האסור", הוא כלי שמלאכתו להיתר, שהיה מונח עליו בכניסת השבת אחד מהדברים המוקצים מחמת גופם, כגון חבית שיש עליה אבן, וכרית שיש עליה מעות, הרי הופך הבסיס דהיינו הכלי שמלאכתו להיתר, להיות מוקצה, כדין מה שמונח עליו. ואפילו הוסרו ממנו הדברים המוקצים אחר כך במהלך השבת, כגון שהסירם גוי או קטן, עדיין שם מוקצה עליהם, שכיון שהיו עליהם הדברים המוקצים בבין השמשות של כניסת השבת, מתוך שהוקצו בבין השמשות של כניסת השבת הוקצו לכל יום השבת.
ה. דבר שהיה בבין השמשות של כניסת השבת מחובר לקרקע, כגון פירות וירקות מחוברים, או שהיה מחוסר צידה, כגון חיה ועוף שצריכין לצודן, הרי הם מוקצים בשבת, כיון שלא היתה דעתו של אדם עליהם בכניסת השבת, שאיך יתלשם ואיך יצודם בשבת. ולכן אפילו נפלו הפירות מאליהם בשבת מהעץ, או שניצודו החיות והעופות מאליהם במצודה, הרי הם מוקצה בשבת, ואסור לטלטלם בשבת כלל.
