ברכה אחרונה
שאלה: רציתי לדעת, מהי ברכה אחרונה, איך ומתי מברכים אותה?
תשובה: חכמינו זכרונם לברכה תיקנו לברך על האכילה והשתיה, לפניהם ולאחריהם. לבד מברכת המזון שהיא חיוב מן התורה, למי שאכל פת ושבע ממנה. אבל שאר הברכות כולם אינם אלא תקנת חכמים. הטעם לתקנה זו מבואר בגמרא במסכת ברכות (דף לו עמוד א), סברא היא שאסור לאדם ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה. כלומר, על האדם מוטלת חובת הכרת הטוב כלפי הבורא יתברך שהמציא לו מזונו בכל מיני מינים וסוגים, ועליו לתת לו את ברכתו עליהם, לפני האכילה (שהוא מרגיש את הצורך לאכול ולשתות) ולאחריה (שמרגיש את הנאת השובע והרויה). בזה מיישבת הגמרא שם שני פסוקים שלכאורה סותרים זה לזה, פעם אחת נאמר "לה' הארץ ומלואה", ובמקום אחר נאמר "והארץ נתן לבני אדם", והתירוץ בזה, כאן קודם ברכה כאן לאחריה, כלומר, קודם שאדם מברך על מזונו, לה' הארץ ומלואה, ולאחר שבירך על מזונו, נותן לו הבורא יתברך רשות ליהנות מהעולם הזה, והארץ נתן לבני אדם.
ההבדל בין ברכה ראשונה לאחרונה, שברכה ראשונה יש לברך אפילו אם אוכל "כל שהוא" מן המאכל, או שותה "כל שהוא" מן המשקה, שכל שהוא נהנה מאותו מאכל או משקה מברך לפניו. מה שאין כן ברכה אחרונה, אין מברכים אותה אלא אם כן אכל "שיעור כזית" מן המאכל, כלומר שיעור עשרים ושבעה גרם, בשיעור זמן של כשבע דקות. אבל אם אכל פחות מעשרים ושבעה גרם מן המאכל, או שאכל אותו ביותר משבע דקות, אינו מברך אחריו ברכה אחרונה. ולכן המפצח גרעינים לדוגמא, אין לו לברך אחריהם ברכה אחרונה, כיון שלא אכל מהם עשרים ושבעה גרם בתוך כשבע דקות. לגבי שתיית משקים השיעור שונה, שאין לברך על משקים ברכה אחרונה אלא אם כן שתה מהם "שיעור רביעית", שהוא שמונים ואחד גרם (נפח), בזמן סביר שלוקח לאדם לשתות שיעור זה (כשתי שניות). אבל אם שתה פחות משיעור שמונים ואחד גרם, או ששתה שיעור זה אבל בהפסקות, אינו מברך ברכה אחרונה. ולכן אין לברך ברכה אחרונה על תה חם או קפה, וכן שתיה חריפה, כיון ששותים אותם בהפסקות.
יש לציין כי שיעור "כזית" וכן שיעור "רביעית", נמדדים לפי נפח, אבל לגבי דברי מאכל שקשה למדוד השיעור בנפח, מקובל למדדו על פי משקל, דהיינו עשרים ושבעה גרם, וכנ"ל.
נוסח ברכה אחרונה מתחלק לפי סוג המאכל או המשקה, למשל, על פירות (שאינם משבעת המינים), ירקות, בשר עופות ודגים, מוצרי חלב, וכל הדברים שאינם גדולי קרקע, וכן שתיה רגילה, מברך ברכה אחרונה ברכת "בורא נפשות רבות וחסרונן". על פירות משבעת המינים (ענבים, תאנים, רימונים, זיתים, תמרים), או מאכל העשוי מחמשת מיני דגן (קמח חיטה, ושאר חמשת המינים), וכן על שתיית יין, מברכים ברכה אחרונה ברכת "מעין שלש". על פת מברך ברכה אחרונה "ברכת המזון". נוסח כל הברכות האלו מופיע בסידורים.
כמובן שפרטי הדינים בזה רבים, וצריך ללמוד הלכות אלו לפרטיהם, ולא כתבנו כאן אלא עיקרי הדברים בתמצות.
התשובה נכתבה ע"י הרה"ג גד יזדי.
