שאל את הרב

אחותי נמצאת בהליך גירושין סבוך, הובא לידיעתנו כי הבעל החליט להמיר דתו. האם הוא עדיין מחוייב כלפי אשתו (אחותי) מנישואיו כיהודי? האם יש בסמכות בית הדין הרבני להביאו לדין בכפייה אם איננו יהודי?

כמובן שאי אפשר לענות על שאלה זו באופן פרטי, והסמכות נתונה בידי בית הדין העוסק בדין זה. אך נכתוב כאן קוים כלליים השייכים למקרה זה.
באופן עקרוני, בעל הממיר דתו, עדיין הוא בגדר יהודי, כי ישראל - אף על פי שחטא - ישראל הוא, ולכן הקידושין תופסים באשה, כל זמן שלא נתן לה הבעל גט פיטורין כדת משה וישראל.
יחד עם זאת, באופנים מסויימים - והדבר נתון לשיקול בית הדין בכל מקרה לגופו - כופים את הבעל בכל מיני כפיות, לאלצו להסכים ליתן גט, כגון, עיכוב יציאה מהארץ, ואף מאסר בבית הסוהר.
וה' יברך את עמו בשלום.

האם מותר להדליק נר נשמה חשמלי לצורך עילוי נשמות נפטרים שישאר דולק במשך כל השנה?

אור החשמל נדון בהלכה כאש לכל דבר, ולכן המדליק את אור החשמל בשבת חייב משום מבעיר. נמצא אם כן שאפשר להדליק נר נשמה חשמלי לעילוי נשמת נפטרים, ויהיה דולק כך כל השנה.

כידוע המסחר המקוון בבורסה ובמט"ח הינו אוטומטי, ע"י שמכניסים בקשה לרכישה שברגע שיגיע למחיר מסויים ירכוש, וכן באם יעלה עד מחיר מסויים ימכור. השאלה היא האם ניתן לעשות זאת בער"ש בכדי שבאם בשבת יגיע למחיר הוא יבצע את הפעולה.הבנתי שיש בזה מחלוקת אחרונים לגבי פעולה עתידית, אך שאלתי כאן הינה שאולי וכיוון שבשבת לא ברור שיהא עיסקה ויכול להיות שההוראה אפילו ניתנת כבר כמה ימים קודם א"כ אולי אולי אין את חשש חכמים לשמא יכתוב.
בנוסף ברצוני לשאול, שכיון שיש היום חברות שהם "עושי שוק", והיינו שהמסחר הוא אינו אמיתי אלא שזה כאילו משחק מול החברה שאיתה סוחרים, ורק במקרה שישנה עודף בצד אחד החברה מתכסה מול המסחר בבנקים. נמצא א"כ שזה אינו קנין שהרי אני לא רוכש כלום. השאלה היא האם זה מותר

אף על פי שגזרו רבותינו ז"ל על מקח וממכר בשבת גזירה שמא יכתוב, (ויתבארו הדינים בזה בפרק ?), מכל מקום מותר לקנות בימי החול מחבירו איזה חפץ, על תנאי שלא יחול המקח אלא בשבת, שהרי הוא אינו עושה שום מעשה בשבת, רק מערב שבת, והמקח נגמר מאליו בשבת.
ולכן מותר ליהודי להשתתף בימות החול במכרז של גוים לקבלת עיסקא וכדומה, והועדה הממונה על המכרז שהם גוים יושבים ומחליטים בשבת מי הוא הזוכה במכרז, ואפשר שהיהודי הוא שיזכה. והטעם כנזכר לעיל, שאין היהודי עושה שום מעשה בשבת עצמה, והמקח (כלומר ההחלטה והאישור על הזכיה) נעשה מאליו בשבת על ידי גוים. ועוד שאין הדבר ברור שחלות הקנין תהיה בשבת, ואפשר שהועדה הממונה על זה תשב ותדון בכך ביום חול, ואם עשו כן בשבת עצמה, על דעת עצמם עשו כן ולא על דעת הישראל.
וכן מותר להגיש ביום חול הצעת מחיר על חפצים הנמכרים במכירה פומבית, והמגיש את ההצעה הטובה ביותר זוכה באותם חפצים, אף על פי שיום המכר מתקיים בשבת עצמה. והטעם כנזכר לעיל, כי מצד היהודי הדבר נגמר כבר מערב שבת, ואין הוא צריך לבא למקום המכר ביום שבת עצמו, והגוי מחליט על דעת עצמו לקיים המכירה בשבת עצמה. [וע' בספר חזון עובדיה שבת ח"א עמוד קנד. וע' בשו"ת חשב האפוד ח"א סי' פג].
ומכל זה נלמד לשאלת השואל, שכל שהמקח נעשה בשבת מאליו, ללא שום חילולי שבת, ומצדו שלו נעשה הכל (כלומר הגשת ההצעה) מערב שבת, יש להתיר.

איך עוברים תהליך המקוה והחופה, כאשר יש לכלה קעקוע?

כתובת קעקע שהיא שקועה בבשר (מתחת העור), אינה חוצצת לטבילה, ומותר לכלה לטבול עמה במקוה.
יחד עם זאת, יש להבהיר כי עצם עשיית כתובת קעקע יש בה איסור, וצריך לעשות שאלת חכם בקשר להסרתה מן הגוף.

אנו נוהגים לומר חצי קדיש לפני "ויברך דוד", [כאשר מגיע מנין], האם צריך לומר קדיש על ישראל? והאם אפשר להמשיך לנהוג לומר חצי קדיש?

אין לומר חצי קדיש באמצע פסוקי דזמרה, ויש בזה משום הפסק. ואם לא הגיעו מנין עד קודם ברוך שאמר, יכולים לומר שם הקדיש, אבל לאחר ברוך שאמר אין לומר קדיש, עד לאחר אמירת ישתבח.

האם מותר לחזן לגלח את פאות ראשו בעזרת מכונת גילוח יחד עם שיער ראשו? [בצמוד לרכה].

המיקל לגלח את זקנו במכונת גילוח יש לו על מה לסמוך, ובלבד שלא ילחץ חזק על בשרו עם המכונה, כי אז יש לחוש לגילוח בתער, אלא יעשה בצורה עדינה, כך שלאחר הגילוח כשהוא מעביר את כף ידו על גבי זקנו (מכיוון מטה ללמעלה) ירגיש את זיפי זקנו. בכל מקרה אין לגלח במכונת תער אלא עד העצם שמקבילה לאמצע האוזן, למעלה מזה אין לגלח אפילו במכונת גילוח.

האם ישנו איסור הלכתי לאכול דג עם מוצרי חלב, או זו רק המלצה בריאותית חשובה?

לדעת מרן הבית יוסף ישנו "איסור" לאכול דגים עם חלב, כשם שאסור לאכול דגים עם בשר, משום סכנה. וכן פוסק מרן הגר"ע יוסף שליט"א. אמנם האשכנזים מקילים בזה. גם לדעת הספרדים, יש להקל בזה בחמאה עם דגים.

אנו בבית הכנסת מתפללים שחרית בתשעה באב עם טלית ותפילין, ולאחר סיום התפילה אנו חולצים טלית ותפילין וקוראים קינות, האם בזמן התפילה עם טלית ותפילין ראוי לשבת על הריצפה?

המנהג פשוט שגם בזמן התפילה יושבים על הרצפה עם הטלית והתפלין, ואין בזה משום בזיון, כי מלבד שאין יושבים על הרצפה ממש, עוד שהתפלין והטלית עצמם אינם נגררים על הרצפה, והם גבוהים מספיק מן הרצפה. אבל יש באמת להזהר שלא יגררו רצועות התפלין וחוטי הציצית על הרצפה, שלא יבאו לידי בזיון.

יש להסתפק מה הדין באיש שבא לחברו ואומר לו תהרוג אותי, ואם לא אני הורג אותך. האם יש כאן הבא להרגך השכם להורגו, או ששייך פה את הדין של יהרג ואל יעבור כי מדובר בשפיכות דמים?

לכאורה אם ניכרים הדברים שבדעתו להרגו אם לא יהרוג אותו קודם לכן, הרי דינו כדין רודף שמותר להרגו. ומה שאמרו יהרג ואל יעבור, זהו באופן שאומר לו הרוג את פלוני ואם לא אהרוג אותך, שאותו פלוני אין לו דין רודף, ולכן אין לו להציל עצמו על ידי שיהרוג את חבירו, אבל פה בלאו הכי יש לאותו אחד דין רודף שמותר להרגו. ועיין.

בעז"ה בל"נ, בני נכנס בימים הקרובים לבית חדש, הוא אשתו ובנו, הכניסה לבית הינה ביום ה' הקרוב, י"ז בתמוז. היות ומדובר בצום, השאלה היא: האם ניתן לקבוע מזוזה לפני הכניסה, ואת חנוכת הבית לערוך בכ"ב בתמוז, מספר ימים לאחר הכניסה ויום שלישי פעמיים כי טוב?

יש לקבוע את המזוזות מיד עם הכניסה לדירה, כלומר ביום י"ז בתמוז עצמו. ואת חנוכת הבית אפשר לערוך ביום שלישי הבא. אך ללא כלי שיר, טייפ וכדומה.
עם זאת, רצוי באם אפשר, לערוך מחר את סדר הלימוד של חנוכת הבית, ואפילו בעל הבית לבדו, כדי לחנוך את הבית בדברי תורה. ולאחר מכן ביום שלישי לערכו יחד עם שאר האורחים.