שאל את הרב

יש לי ילד בן שנתיים ושלשה חודשים, ילד חולה, שהרופאים לא מצליחים להגיע לאבחנה אצלו.
אנחנו לא רוצים לספר אותו לפני גיל 3 אבל יש לו בשני מקומות קשר שאי אפשר לפתוח ולסרק אותו.
האם אפשר לגזור לו את השיער בשני המקומות האלה במקרה שזה מפריע לו, וזה גם לא נראה יפה לעין.
אשמח לקבל תשובה בהקדם האפשרי. תודה רבה

לא די שהילד חולה וסובל ממחלתו, האם צריך להוסיף לו סבל מיותר מקשרים בשיער. כל הענין של תספורת בגיל שלש שנים, אין לו מקור הלכתי, אלא מנהג שנהג בו האר\"י ז\"ל. והאחרונים חתרו למצוא טעם וסמך לזה. על כל פנים, אין שום חיוב לנהוג כן. ולכן במקום צער כזה לילד, בודאי שמותר וצריך לספר את הילד.

מהו המקור למוקצה בתורה?<

איסור מוקצה אינו מן התורה, אלא מדרבנן. רבותינו זכרונם לברכה אסרו לטלטל כמה סוגי כלים ושאר דברים בשבת. בחלק מסוגי המוקצה איסור הטלטול הוא גורף, ובחלק מהם האיסור הוא חלקי וניתן לטלטל הכלים באופנים מסויימים, כמו שיבואר להלן.
טעם איסור מוקצה, הנה כמה טעמים נאמרו בזה, ונביא את העיקריים שבהם. הרמב\"ם (בפרק כד מהלכות שבת הלכה יב וי\"ג) כתב, שהטעם שאסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, שאם הזהירו הנביאים וצוו שלא יהא הילוכו של אדם בשבת כהילוכו בחול, שלא ירוץ וייגע בשבת כדרך שהוא עושה בחול, וכן שלא תהיה שיחתו ודיבורו בשבת כשיחתו ודיבורו בחול, שלא ידבר מדברי עסקיו ושאר משא ומתן בשבת, קל וחומר שלא יהא טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהא כיום חול בעיניו, ויבא להגביה ולתקן כלים מפנה לפנה או מבית לבית, או להצניע אבנים וכיוצא בהם, שהרי הוא בטל ביום השבת ממלאכה, ויושב בביתו, ויחפש דבר להתעסק בו, ונמצא שלא שבת ביום שבת, ובטל הטעם שנאמר בתורה למען ינוח. ועוד כשיבקר
(יבדוק) ויפשפש ויטלטל כלים שמלאכתן לאיסור, אפשר שיתעסק בהם מעט ויבא לידי מלאכה. ועיין עוד בדבריו שם. והראב\"ד בהשגותיו על הרמב\"ם (שם הלכה יג) כתב טעם אחר לאיסור טלטול מוקצה בשבת, שאם יהיה מותר לטלטל כליו בשבת, שמא יבא להוציאם לרשות הרבים במקום שאין שם עירוב, והתורה אסרה לטלטל כלים ושאר דברים ברשות הרבים במקום שאין שם עירוב כדת.

למידע נוסף על מוקצה.

כאשר ילד, שהוא בן להורים מעדות שונות (חצי ספרדי חצי אשכנזי), והאמא יותר מסורתית מהאבא, והילד חונך לפי מסורת אימו ומשפחתה ומנהגי העדה שלה. האם הילד יכול לנהוג ולהתפלל לפי מנהגי אימו והנוסח שלה ושל עדתה?

באופן עקרוני, כל התנהלות ביתו של אדם נקבעת על פי מנהגי האב. בין להקל בין להחמיר.
יחד עם זאת, באופן כזה שהאבא לא מקיים את
התחיבויותיו כלפי חינוך בנו בקיום תורה
ומצות, בודאי שעדיף שהבן יתחנך אצל אמו, למרות שהיא מחנכת אותו לפי מנהג עדתה.
במשך השנים, כאשר יגדל הבן ויהיה לאיש, יש להסביר לו את ההלכה, והשתלשלות הענינים, באם אפשר, ולאט לאט עליו לשנות מנהגיו לפי מנהג אבותיו.

האם מותר לנערה [ לא הולכת עם כיסוי ראש ] להסתפר בזמן ספירת העומר ?

מותר

אחותי נמצאת בהליך גירושין סבוך, הובא לידיעתנו כי הבעל החליט להמיר דתו. האם הוא עדיין מחוייב כלפי אשתו (אחותי) מנישואיו כיהודי? האם יש בסמכות בית הדין הרבני להביאו לדין בכפייה אם איננו יהודי?

כמובן שאי אפשר לענות על שאלה זו באופן פרטי, והסמכות נתונה בידי בית הדין העוסק בדין זה. אך נכתוב כאן קוים כלליים השייכים למקרה זה.
באופן עקרוני, בעל הממיר דתו, עדיין הוא בגדר יהודי, כי ישראל - אף על פי שחטא - ישראל הוא, ולכן הקידושין תופסים באשה, כל זמן שלא נתן לה הבעל גט פיטורין כדת משה וישראל.
יחד עם זאת, באופנים מסויימים - והדבר נתון לשיקול בית הדין בכל מקרה לגופו - כופים את הבעל בכל מיני כפיות, לאלצו להסכים ליתן גט, כגון, עיכוב יציאה מהארץ, ואף מאסר בבית הסוהר.
וה' יברך את עמו בשלום.

האם מותר להדליק נר נשמה חשמלי לצורך עילוי נשמות נפטרים שישאר דולק במשך כל השנה?

אור החשמל נדון בהלכה כאש לכל דבר, ולכן המדליק את אור החשמל בשבת חייב משום מבעיר. נמצא אם כן שאפשר להדליק נר נשמה חשמלי לעילוי נשמת נפטרים, ויהיה דולק כך כל השנה.

כידוע המסחר המקוון בבורסה ובמט"ח הינו אוטומטי, ע"י שמכניסים בקשה לרכישה שברגע שיגיע למחיר מסויים ירכוש, וכן באם יעלה עד מחיר מסויים ימכור. השאלה היא האם ניתן לעשות זאת בער"ש בכדי שבאם בשבת יגיע למחיר הוא יבצע את הפעולה.הבנתי שיש בזה מחלוקת אחרונים לגבי פעולה עתידית, אך שאלתי כאן הינה שאולי וכיוון שבשבת לא ברור שיהא עיסקה ויכול להיות שההוראה אפילו ניתנת כבר כמה ימים קודם א"כ אולי אולי אין את חשש חכמים לשמא יכתוב.
בנוסף ברצוני לשאול, שכיון שיש היום חברות שהם "עושי שוק", והיינו שהמסחר הוא אינו אמיתי אלא שזה כאילו משחק מול החברה שאיתה סוחרים, ורק במקרה שישנה עודף בצד אחד החברה מתכסה מול המסחר בבנקים. נמצא א"כ שזה אינו קנין שהרי אני לא רוכש כלום. השאלה היא האם זה מותר

אף על פי שגזרו רבותינו ז"ל על מקח וממכר בשבת גזירה שמא יכתוב, (ויתבארו הדינים בזה בפרק ?), מכל מקום מותר לקנות בימי החול מחבירו איזה חפץ, על תנאי שלא יחול המקח אלא בשבת, שהרי הוא אינו עושה שום מעשה בשבת, רק מערב שבת, והמקח נגמר מאליו בשבת.
ולכן מותר ליהודי להשתתף בימות החול במכרז של גוים לקבלת עיסקא וכדומה, והועדה הממונה על המכרז שהם גוים יושבים ומחליטים בשבת מי הוא הזוכה במכרז, ואפשר שהיהודי הוא שיזכה. והטעם כנזכר לעיל, שאין היהודי עושה שום מעשה בשבת עצמה, והמקח (כלומר ההחלטה והאישור על הזכיה) נעשה מאליו בשבת על ידי גוים. ועוד שאין הדבר ברור שחלות הקנין תהיה בשבת, ואפשר שהועדה הממונה על זה תשב ותדון בכך ביום חול, ואם עשו כן בשבת עצמה, על דעת עצמם עשו כן ולא על דעת הישראל.
וכן מותר להגיש ביום חול הצעת מחיר על חפצים הנמכרים במכירה פומבית, והמגיש את ההצעה הטובה ביותר זוכה באותם חפצים, אף על פי שיום המכר מתקיים בשבת עצמה. והטעם כנזכר לעיל, כי מצד היהודי הדבר נגמר כבר מערב שבת, ואין הוא צריך לבא למקום המכר ביום שבת עצמו, והגוי מחליט על דעת עצמו לקיים המכירה בשבת עצמה. [וע' בספר חזון עובדיה שבת ח"א עמוד קנד. וע' בשו"ת חשב האפוד ח"א סי' פג].
ומכל זה נלמד לשאלת השואל, שכל שהמקח נעשה בשבת מאליו, ללא שום חילולי שבת, ומצדו שלו נעשה הכל (כלומר הגשת ההצעה) מערב שבת, יש להתיר.

איך עוברים תהליך המקוה והחופה, כאשר יש לכלה קעקוע?

כתובת קעקע שהיא שקועה בבשר (מתחת העור), אינה חוצצת לטבילה, ומותר לכלה לטבול עמה במקוה.
יחד עם זאת, יש להבהיר כי עצם עשיית כתובת קעקע יש בה איסור, וצריך לעשות שאלת חכם בקשר להסרתה מן הגוף.

אנו נוהגים לומר חצי קדיש לפני "ויברך דוד", [כאשר מגיע מנין], האם צריך לומר קדיש על ישראל? והאם אפשר להמשיך לנהוג לומר חצי קדיש?

אין לומר חצי קדיש באמצע פסוקי דזמרה, ויש בזה משום הפסק. ואם לא הגיעו מנין עד קודם ברוך שאמר, יכולים לומר שם הקדיש, אבל לאחר ברוך שאמר אין לומר קדיש, עד לאחר אמירת ישתבח.

האם מותר לחזן לגלח את פאות ראשו בעזרת מכונת גילוח יחד עם שיער ראשו? [בצמוד לרכה].

המיקל לגלח את זקנו במכונת גילוח יש לו על מה לסמוך, ובלבד שלא ילחץ חזק על בשרו עם המכונה, כי אז יש לחוש לגילוח בתער, אלא יעשה בצורה עדינה, כך שלאחר הגילוח כשהוא מעביר את כף ידו על גבי זקנו (מכיוון מטה ללמעלה) ירגיש את זיפי זקנו. בכל מקרה אין לגלח במכונת תער אלא עד העצם שמקבילה לאמצע האוזן, למעלה מזה אין לגלח אפילו במכונת גילוח.